ברם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.7.12 בגבעת שמואל.

2. לטענת התובע, נסע בכביש מרומזר בעל מספר נתיבים מסומנים. רכב התובע היה בנתיב הימני בו מותרת נסיעה ישר או שמאלה. רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי בו מותרת פנייה שמאלה בלבד המשיך בנסיעה ישר בניגוד לחוק ופגע ברכב התובע שפנה שמאלה באותה עת.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו נסע בנתיב השמאלי. על מנת להמשיך ישר שלושת הנתיבים מתמזגים לשני נתיבים. רכב התובע נצמד לרכב הנתבע ושפשף אותו בחלקו האחורי ימני.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה תלמידתו נסעה בנתיב האמצעי בו מותרת הפניה שמאלה וישר. רכב הנתבעים נסע בנתיב השמאלי בו מותרת הפניה שמאלה בלבד. רכב התובע החל בפנייה שמאלה ואז רכב הנתבעים נסע ישר בניגוד לחוק ופגע ברכב התובע. התובע טען כי מיד משהבחין ברכב הנתבעים נוסע ישר בלם את הרכב, אך לא היה ביכולתו למנוע הפגיעה.

התלמידה הנהגת ברכב, העידה שפנו שמאלה מהנתיב האמצעי בו מותר פניה שמאלה וישר. רכב הנתבעים המשיך ישר מהנתיב הימני בו מותרת נסיעה ישר בלבד ופגע ברכבם. הנהגת הודתה כי מטרים ספורים לפני צומת זה, קיימת צומת מרומזרת נוספת.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי קיים צומת נוסף מספר מטרים קודם ובו נסע בנתיב השמאלי. לאחר מכן, עבר הנתבע שמאלה לנתיב האמצעי בו מותרת פניה שמאלה ואז ברמזור השני פגע בו רכב התובע. הנתבע טען כי אינו יודע באיזה נתיב נסע רכב התובע קודם לקרות התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו פנה שמאלה מהנתיב האמצעי בעוד רכב הנתבעים המשיך בנסיעה ישר בניגוד לחוק מנתיב בו מותרת נסיעה ישר בלבד.

שנית, עדותו נתמכת בעדותה המהימנה של תלמידתו שתמכה בגרסתו לקרות התאונה.

שלישית, גרסת הנתבע היתה בלתי מהימנה בעיני, כך בין היתר, לא ידע הנתבע לציין היכן נסע רכב התובע, זאת על אף ששני כלי הרכב התנגשו. בנוסף, הנתבע הודה כי היה בנתיב השמאלי בטרם קרות התאונה ועבר לטענתו לנתיב האמצעי, טענה שלא הוכחה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין ברכב התובע הפונה שמאלה מהנתיב האמצעי, להימנע מנסיעה ישר בניגוד לחוק מנתיב בו מותרת פנייה שמאלה בלבד ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע ברכב התובע. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על התובע, שכן הוא בלם את רכבו מיד משהבחין ברכב הנתבע ממשיך בנסיעה ישר תחת פנייה שמאלה, אך לא היתה בידו שהות למנוע את התאונה.

באשר לנזק הנתבע בגין אובדן ימי עבודה, הרי משנזק זה לא הוכח, לא ניתן לפצות התובע בגינו.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 3,304 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 6.11.13 , ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.